תערוכת הומור שחור

Black Humor

10/10/2017-17/11/2017

אוצרת: נעה לאה כהן

דברי פתיחה: פרפ' זיוה עמישי-מייזלש

תערוכה קבוצתית בשם הומור שחור-פופתודוקס תערוכה מצחיקה בהחלט, מציגה אמנים אורתודוקסים מישראל ומחו"ל המחווים את דעתם בהומור על המגזר החרדי כשותפים לה מבפנים.

התערוכה נקראת 'הומור שחור' על שם הצבע הדומיננטי בלבוש האופייני לחרדים (ושמם בסלנג הישראלי) ומעידה על גאווה מגזרית מהולה בביקורת. ההומור, מרכך את הדעות ומבקש ברגישות להכניס גוונים.אמני התערוכה יוצרים במבט כפול וככאלו הם עומדים על קו פרשת המים: מצד אחד מבקשים להתמודד עם זהותם בהומור אינטרוספקטיבי-מגזרי ומצד שני מסגלים מבט של מתבונן מן הצד. כך נוצר סגנון פופ ארט ייחודי הנקרא בתערוכה זו לראשונה בשם 'פופתודוקס'. המשלבת אנימציה, איור, ציור, פרפורמנס, ריידי-מייד.

קצת על האמנים המשתתפים:
יצחק מולי מגיע מברוקלין ויעשה מיצג מיוחד כפרות פתקאות, מופע חד פעמי עם אש ומים.
שי אזולאי ידבר על סדרת דוס ב"וורט גלריה".
יידי ליבוביץ בן של האדמור מניקולסבורג ממונסי יוצא בסדרת עבודות שטיקרס רבס.
דן גרובר אמן סטריט ארט חרדי יעשה מופע סוכהארט.
יהודה גרובייס ירצה על ההומור בקולנוע החרדי.
צוות שטיסל ו"קיבע" מיכאל אלוני, ידברו על הומור ואמנות במגזר החרדי.

התערוכה עוסקת בנראות ובזהות של היהודי האורתודוקסי – בדגש על החרדי וביכולתו להתמודד עם מבט כפול – פנימי וחיצוני. בניגוד למתודולוגיה הקלאסית האורתודוקסית המתייחסת אל עצמה באופן אידיאי או נוסטלגי, ובניגוד למבט האתנוגרפי – אתרופולוגי שהיה נהוג מחוץ לקהילה, אמני התערוכה 'הומור שחור', מבקשים להתמודד עם זהותם בהומור אינטרוספקטיבי-מגזרי.
עמדה זו ייחודית על רקע המגננה האימננטית בדרכי התנהלותו של מגזר זה, מעצם אימוצו את המונח 'חרדים' ואת היותו נבדל באופן מוצהר. אמני התערוכה הבאים מגוונים שונים בציבור החרדי ונוכחות מוגברת של חסידות חב"ד מתמודדים עם שאלות זהות מתוך חשיפה בלתי נמנעת לתרבות הכללית.
אמני התערוכה, היוצרים ברחבי העולם, פנו כל אחד בנפרד למקורות השפעה מתרבויות הנגד המערבית, ואל סגנונות אמנותיים מקבילים כמו פופ ארט, גרפיטי וStreet Art. התערוכה מגדירה תת-זאנר חדש בתחום: 'חריידי פופ' או 'פופתודוקס'. סגנונות חתרניים אלו בפער של יובל שנים מהיווצרותם (איחור המאפיין חברות מסורתיות), חסרים את האלמנט המרדני הנוקב ומרוככים בפן הומוריסטי ופופוליסטי, התואם את העמדה שאין האמנים מבקשים להתנתק מקבוצת האם, אלא מבקשים ברגישות לשאול שאלות, להרחיב ולהכניס גוונים ב'שחור'. ההומור מהווה כלי מהותי בהתמודדות זו, הוא צומח ישירות מן הרחוב החרדי העשיר והתוסס תרבותית ומשקף זרמים תת- קרקעיים בתוכו. 'הומור שחור' מאמצת ומאתגרת סטריאוטיפים קאנוניים מגזריים ובתהליך של ארטיקולציה עם תרבויות אחרות, נותנת חשיפה לשפה אייקונית המבקשת להתחבר לעצמה ולהתאהב מחדש.

סגירת תפריט